Definify.com
Definition 2024
שיקר
שיקר
Hebrew
| Root |
|---|
| שׁ־ק־ר |
Verb
שיקר \ שִׁקֵּר • (shikér) (pi'el construction)
Conjugation
Conjugation of שיקר \ שִׁקֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
| past | first person | שיקרתי \ שִׁקַּרְתִּי | שיקרנו \ שִׁקַּרְנוּ | ||
| second person | שיקרת \ שִׁקַּרְתָּ | שיקרת \ שִׁקַּרְתְּ | שיקרתם \ שִׁקַּרְתֶּם | שיקרתן \ שִׁקַּרְתֶּן 1 | |
| third person | שיקר \ שִׁקֵּר | שיקרה \ שִׁקְּרָה | שיקרו \ שִׁקְּרוּ | ||
| present | all persons | מְשַׁקֵּר | מְשַׁקֶּרֶת | מְשַׁקְּרִים | מְשַׁקְּרוֹת |
| future | first person | אֲשַׁקֵּר | נְשַׁקֵּר | ||
| second person | תְּשַׁקֵּר | תְּשַׁקְּרִי | תְּשַׁקְּרוּ | תְּשַׁקֵּרְנָה 2 | |
| third person | יְשַׁקֵּר | תְּשַׁקֵּר | יְשַׁקְּרוּ | תְּשַׁקֵּרְנָה 2 | |
| imperative | second person | שַׁקֵּר | שַׁקְּרִי | שַׁקְּרוּ | שַׁקֵּרְנָה 2 |
| notes |
|
||||