Definify.com
Definition 2024
ראה
ראה
Hebrew
Verb
רָאָה • (ra'á) (pa'al construction, passive counterpart נִרְאָה)
- To see, to have vision; figuratively, to perceive.
- (archaic) To observe, look at; figuratively, to consider.
- (רְאֵה, r'é) masculine singular imperative of רָאָה
Conjugation
Conjugation of רָאָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms | |||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | רָאִיתִי | רָאִינוּ | ||
second | רָאִיתָ | רָאִית | רְאִיתֶם1 | רְאִיתֶן1 | |
third | רָאָה | רָאֲתָה | רָאוּ | ||
present | רוֹאֶה | רוֹאָה | רוֹאִים | רוֹאוֹת | |
future | first | אֶרְאֶה | נִרְאֶה | ||
second | תִּרְאֶה | תִּרְאִי | תִּרְאוּ | תִּרְאֶינָה2 | |
third | יִרְאֶה | תִּרְאֶה | יִרְאוּ | תִּרְאֶינָה2 | |
imperative | רְאֵה | רְאִי | רְאוּ | רְאֶינָה2 | |
notes |
|
See also
- עיין \ עִיֵּן ('iyén)
References
- “H7200”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979
Noun
רֹאֶה • (ro'é) m
- Defective spelling of רואה
Etymology 2
Root |
---|
ר־א־ה |
Noun
רֵאָה • (re'á) f (plural indefinite רֵאוֹת, singular construct רֵאַת־)
- Defective spelling of ריאה.