Definify.com
Definition 2024
נטה
נטה
Hebrew
Verb
נָטָה • (natá) (pa'al construction)
- To tend: to have a tendency.
- הוא נוטה לבחור במפלגות ימניות.
- hu noté livkhór bemiflagót yemaniyót.
- He tends to chose rightwing parties.
- הוא נוטה להסכים עם מעבידיו.
- hu noté lehaskím im ma'avidáv.
- He tends to agree with his employers.
- הוא נוטה לבחור במפלגות ימניות.
- To tilt: to slope or incline (something); to slant.
- העץ נטה לכיוון החצר שלנו.
- ha'éts natá lekivón hakhatsér shelánu.
- The tree tilted to the side of our yard.
- העץ נטה לכיוון החצר שלנו.
Conjugation
Conjugation of נָטָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
past | first person | נָטִיתִי | נָטִינוּ | ||
second person | נָטִיתָ | נָטִית | נְטִיתֶם 1 | נְטִיתֶן 1, 2 | |
third person | נָטָה | נָטְתָה | נטוּ | ||
present | all persons | נָטֶה | נָטָה | נָטִים | נָטוֹת |
future | first person | אֶנְטֶה | נִנְטֶה | ||
second person | תִּנְטֶה | תִּנְטִי | תִּנְטוּ | תִּנְטֶנָה 3 | |
third person | יִנְטֶה | תִּנְטֶה | יִנְטוּ | תִּנְטֶינָה 3 | |
imperative | second person | נְטֵה | נְטִי | נְטוּ | נְטֶינָה 3 |
notes |
|
Derived terms
- נטייה \ נְטִיָּה (n'tiyá)
- נטוי