Definify.com
Definition 2024
ניגן
ניגן
Hebrew
| Root |
|---|
| נ־ג־ן |
Verb
ניגן \ נִגֵּן • (nigén) (pi'el construction)
- To play (music), to play music.
- ניגנתי בפסנתר. ― nigánti bapsantér. ― I played the piano.
- איזה שיר ננגן? ― éize shír n'nagén? ― What song shall we play?
Conjugation
Conjugation of ניגן \ נִגֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | ניגנתי \ נִגַּנְתִּי | ניגנו \ נִגַּנּוּ | ||
| second | ניגנת \ נִגַּנְתָּ | ניגנת \ נִגַּנְתְּ | ניגנתם \ נִגַּנְתֶּם | ניגנתן \ נִגַּנְתֶּן | |
| third | ניגן \ נִגֵּן | ניגנה \ נִגְּנָה | ניגנו \ נִגְּנוּ | ||
| present | מְנַגֵּן | מְנַגֶּנֶת | מְנַגְּנִים | מְנַגְּנוֹת | |
| future | first | אֲנַגֵּן | נְנַגֵּן | ||
| second | תְּנַגֵּן | תְּנַגְּנִי | תְּנַגְּנוּ | תְּנַגֵּנָּה1 | |
| third | יְנַגֵּן | תְּנַגֵּן | יְנַגְּנוּ | תְּנַגֵּנָּה1 | |
| imperative | נַגֵּן | נַגְּנִי | נַגְּנוּ | נַגֵּנָּה1 | |
| notes |
|
||||
Usage notes
- When a musical instrument is specified, it is introduced with בְּ־ (b'-).