Hebrew

Adjective

מבויית \ מְבֻיָּת • ‎(m'vuyát) ‎(feminine מבוייתת \ מְבֻיֶּתֶת, masculine plural מבוייתים \ מְבֻיָּתִים, feminine plural מבוייתות \ מְבֻיָּתוֹת)

1. Domesticated; tame.

See also

• מתורבת \ מְתֻרְבָּת ‎(m'turbát, “cultured”)

Verb

מבויית \ מְבֻיָּת • ‎(m'vuyát)

1. Masculine singular present participle and present tense of בויית \ בֻּיַּת ‎(buyát).