Definify.com

Definition 2024

העיר

העיר

Hebrew

Verb

הֵעִיר • ‎(he'ír) ‎(hif'il construction)

(transitive) To wake, awaken, wake up.

Usage notes

(wake): The corresponding intransitive verb is הִתְעוֹרֵר ‎(hit'orér, “to wake up”), from the same root but using the hitpa`el conjugation.

Conjugation

Conjugation of הֵעִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהָעִיר action noun: הֶעָרָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵעַרְתִּי		הֵעַרְנוּ
	second	הֵעַרְתָּ	הֵעַרְתְּ	הַעַרְתֶּם¹	הַעַרְתֶּן¹
	third	הֵעִיר	הֵעִירָה	הֵעִירוּ
present		מֵעִיר	מְעִירָה	מְעִירִים	מְעִירוֹת
future	first	אָעִיר		נָעִיר
	second	תָּעִיר	תָּעִירִי	תָּעִירוּ	תָּעֵרְנָה²
	third	יָעִיר	תָּעִיר	יָעִירוּ	תָּעֵרְנָה²
imperative		הָעֵר	הָעִירִי	הָעִירוּ	הָעֵרְנָה²
notes		Pronounced הֵעַרְתֶּם and הֵעַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Conjugation of הֵעִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהָעִיר action noun: הֶעָרָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הַעִירוֹתִי		הַעִירוֹנוּ
	second	הַעִירוֹתָ	הַעִירוֹת	הַעִירוֹתֶם	הַעִירוֹתֶן
	third	הֵעִיר	הֵעִירָה	הֵעִירוּ
present		מֵעִיר	מְעִירָה	מְעִירִים	מְעִירוֹת
future	first	אָעִיר		נָעִיר
	second	תָּעִיר	תָּעִירִי	תָּעִירוּ	תָּעֵרְנָה¹
	third	יָעִיר	תָּעִיר	יָעִירוּ	תָּעֵרְנָה¹
imperative		הָעֵר	הָעִירִי	הָעִירוּ	הָעֵרְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Etymology 2

From הַ ‎(ha-) + עִיר ‎(ír).

Noun

הָעִיר • ‎(ha'ír)

Singular definite form of עִיר ‎(ír)‎.