Definify.com

to-infinitive: לְהוֹרוֹת
action noun: הוֹרָיָה

Definition 2024

הוֹרֶה • ‎(horé) m ‎(plural indefinite הוֹרִים, plural construct הוֹרֵי־, feminine counterpart הוֹרָה)

הוֹרָה • ‎(horá) f ‎(plural indefinite הוֹרוֹת, plural construct הוֹרוֹת־, masculine counterpart הוֹרֶה)

Root
י־ר־ה

הוֹרָה • ‎(horá) ‎(hif'il construction)

Conjugation of הוֹרָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהוֹרוֹת action noun: הוֹרָיָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הוֹרֵיתִי		הוֹרֵינוּ
	second	הוֹרֵיתָ	הוֹרֵית	הוֹרֵיתֶם	הוֹרֵיתֶן
	third	הוֹרָה	הוֹרְתָה	הוֹרוּ
present		מוֹרֶה	מוֹרָה	מוֹרִים	מוֹרוֹת
future	first	אוֹרֶה		נוֹרֶה
	second	תּוֹרֶה	תּוֹרִי	תּוֹרוּ	תּוֹרֶינָה¹
	third	יוֹרֶה	תּוֹרֶה	יוֹרוּ	תּוֹרֶינָה¹
imperative		הוֹרֵה	הוֹרִי	הוֹרוּ	הוֹרֶינָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

הוֹרָה • ‎(hóra) f

הורה • ‎(hore) f, plural הורות ‎(hores)