Definify.com
Definition 2024
בא_בימים
בא בימים
Hebrew
Verb
בָּא בַּיָּמִים • (bá bayamím) (pa'al construction)
- to be very old
- Genesis 18:11, with translation of the Jewish Publication Society:
- וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים׃
- v'avrahám v'sará z'kením ba'ím bayamím khadál lihyót l'sará 'órakh kanashím.
wəʾaḇrāhām wəśārā zəqēnīm bāʾīm bayyāmīm ḥāḏal lihyōṯ ləśārā ʾṓraḥ kannāšīm. - Now Abraham and Sarah were old, and well stricken in age; it had ceased to be with Sarah after the manner of women.
- v'avrahám v'sará z'kením ba'ím bayamím khadál lihyót l'sará 'órakh kanashím.
- וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים׃
- Joshua 23:2, with translation of the Jewish Publication Society:
- אֲנִי זָקַנְתִּי בָּאתִי בַּיָּמִים
- 'aní zakánti báti bayamím.
ʾănī zāqántī bā́ṯī bayyāmīm. - I am old and well stricken in years.
- 'aní zakánti báti bayamím.
- אֲנִי זָקַנְתִּי בָּאתִי בַּיָּמִים
- Genesis 18:11, with translation of the Jewish Publication Society:
Conjugation
Conjugated as בָּא with בַּיָּמִים appended.