Definify.com
Definition 2024
אן
אן
Judeo-Arabic
Etymology 1
Conjunction
אן (ʾan)
- to
- Genesis 1:3 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)
- ושא אללה אן יכון נור פכאן נור׃
- wašāʾa llāhu ʾan yakūnu nūrun fakāna nūrun.
- And God willed there to be light, and then there was light.
- ושא אללה אן יכון נור פכאן נור׃
- Genesis 1:3 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)
Etymology 2
Conjunction
אן (ʾanna)
Etymology 3
Conjunction
אן (ʾin)
Etymology 4
Particle
אן (ʾinna)
- indeed
- Exodus 10:1 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)
- תׄם קאל אללה למוסי אדכׄל אלי פרעון פאני קד קוית קלבה וקלב קואדה לכי אחל אפאתי הדׄה בהם׃
- ṯumma qāla llāhu limūsā dḵul ʾilā firʿawna faʾinnī qad qawwaytu qalbahu waqalba quwwādihi likay ʾuḥilla ʾāfātī hāḏihi bahum.
- Then God said to Moses: Come to Pharaoh for [indeed] I have just strengthened his heart and the the heart of his commanders so that I might set upon them these my plagues.
- תׄם קאל אללה למוסי אדכׄל אלי פרעון פאני קד קוית קלבה וקלב קואדה לכי אחל אפאתי הדׄה בהם׃
- Exodus 10:1 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)
Yiddish
Determiner
אן • (an)
- (nonstandard) Unpointed form of אַן (an).
Preposition
אן • (on)
- (nonstandard) Unpointed form of אָן (on).